בכל שנה ננטשים מאות רעיונות גדולים, ונותרים לגווע לאיטם. רק כי אין אף אחד שיודע להרים אותם ולהפוך אותם למשהו מדהים באמת. מישהו שיודע איך לעזאזל לגרום לזה לקרות, באילו טכנולוגיות להשתמש ואיך. מישהו שיודע לתפור ולעצב ולכתוב את זה כל כך טוב, שתייבבו כמו ילדות. מישהו שמסוגל לנהל את זה הכי טוב שאפשר, לעמוד בלו"ז ובתקציב ולהוריד מכם את כל המועקה הדיגיטלית הזאת.

אז רגע לפני שעוד מהלך מדהים מתפוגג – Hooligans. או חוליגנס, אם אתם מתעקשים. אנחנו יודעים להוציא לפועל את הרעיונות הכי מופרכים ברמה הגבוהה ביותר, ואם יש צורך – גם להביא אותם בעצמנו. איך, אתם שואלים?
הנה דוגמאות לעשרה שלבים שמרכיבים מהלך דיגיטלי ממוצע. חוליגנים אמיתיים יכולים לעשות את כולם, מההתחלה ועד הסוף, או להיכנס באמצע הדרך ולקחת את זה משם. מה שתבחרו.

רעיונאות

יכול מאוד להיות שאתם לא צריכים את זה בכלל, ושקומת הקריאייטיב אצלכם מאוכלסת בטורפי סייבר שמשפריצים רעיונות דיגיטליים חדשניים אחת לשעה. בלי ציניות, אנחנו חושבים שרעיונות גדולים זה לא מה שחסר בארץ כדי לעשות דברים מגניבים כמו בקאן.

אבל אם בדיוק נכנס בריף לסרט גדול, וכל מי שלא פותר אותו בדיוק עסוק בהגשות לקקטוס, והקופי היחיד שיש לו פורסקוור עשה צ'ק אין בצילומים בקירגיסטן, והארט שבאמת מבין דיגיטל בדיוק יצא מוקדם כדי לבדוק מה פשר הפריחה המוגלתית שיש לו שם למטה – אז רק שתדעו שאנחנו יכולים להביא גם רעיונות דיגיטליים שיעיפו לעכבר שלכם את הגלגלת.

היתכנות

מכירים את זה שאתם מביאים רעיון דיגיטלי פסיכי שמשלב בין פייסבוק, אייפד, הקרנה בתלת מימד על עזריאלי וראש נפץ גרעיני – אבל אין לכם חצי מושג אם באמת אפשר לעשות את זה? ואז אתם הולכים ללקוח ואומרים לו תשמע רעיון מגניב, ואז הוא אומר סבבה בואו נלך על זה, ואז אתם באים אחרי שבוע ואומרים לו אה, בעצם אי אפשר אבל בוא נעשה כלי גדול ויפה בוואלה, ואז הוא בטוח שאתם מפגרים ומעביר את תקציב הדיגיטל למשרד אחר?
ומכירים את זה שאתם מחליטים לבדוק לפני שאתם באים עם זה ללקוח, אבל אז מחלקת ההיתכנות אומרת: "אי אפשר", ואתם נפרדים בכאב מהרעיון, ואז אחרי חודש רואים שעשו כזה בחו"ל ובאים למחלקת ההיתכנות ושואלים, אבל איך עשו כזה בחו"ל, והם רק מגרדים במפשעה ושותקים?
או שהם דווקא אומרים שאפשר לעשות את זה, אבל בשני מיליון שקל וחמישה חודשים להפקה, אז אתם מתפשרים על תחרות לייקים בפייסבוק?

אז התשובה שלנו היא – אפשר לעשות את זה. לא משנה מה זה, אפשר. ואנחנו גם יודעים כמה זמן זה ייקח וכמה זה בערך יעלה. אז שווה להשקיע עוד כמה דקות ולהרים טלפון אלינו.

מציאת הדרך ליישום הרעיון

כמו שאמרנו בסעיף למעלה, שבטח לא קראתם כי אתם עצלנים, הוא שאפשר לעשות כל דבר. מי שעבד בעבר עם מקס, גם חש את זה על בשרו. אין "לא יכול", יש "לא רוצה כי בא לי להיות בבית לפני שש אז ביוש".
ובכן, השאלה היא לא אם, אלא איך. ובאיך, צריך להכיר מצד אחד את כל הטכנולוגיות והפלטפורמות הרלוונטיות מספיק לעומק, ומצד שני להיות מספיק יצירתיים כדי לדעת איך לשלב ביניהן. ולפעמים גם לדעת איך לקחת את הרעיון סנטימטר ימינה או מילימטר שמאלה כדי לגרום לזה לקרות כנגד כל הסיכויים. ולעתים אפילו לדעת איך לכופף אותו ככה שייכנס בלו"ז ובתקציב.
ואם שאלתם את עצמכם מי מספיק גאון ומבריק ומדהים וחטוב כדי לדעת את כל זה, אז התשובה היא – אנחנו.

פירוק לגורמים ומצגת הסבר

אחרי שאנחנו הבנו איך לגרום לרעיון לעבוד, הגיע הזמן שגם אתם וגם הלקוח תבינו בדיוק מה עושים, איך עושים את זה, באילו טכנולוגיות משתמשים, עם אילו ספקים צריך לעבוד, מה כל אחד מהם צריך לעשות וכמה כסף כל אחד מהם אמור לקבל כדי לעמוד במסגרת התקציב.
כדי לעשות את כל זה, אנחנו משתמשים בטכנולוגיה חדשנית ומהפכנית שנקראת 'פאוור פוינט'. במו ידינו נבנה מצגת מפורטת עד גיחוך, עם תרשימי זרימה יפים וצבעוניים שמסבירים בדיוק כל שלב ושלב ביישום הרעיון. אם תרצו, גם נבוא בעצמנו להציג את זה ללקוח ונענה על כל השאלות הקשות שלקוחות אוהבים לשאול. מתחייבים לא לגעת בבורקסים.

אפיון טכני של המוצר הדיגיטלי

באוכלוסיות מסוימות נקרא גם 'הטרחון הגדול ביותר שברא השטן', או 'החרא הדיגיטלי הזה, למה למה למה זה מגיע לי'. התוצאה של אפיון טכני מוצלח באמת, היא מצגת ארוכה כאורכו של איבר מין סודני (זו אינה גזענות, יש הוכחה מדעית), שמפרטת כל שלב ושלב במוצר. אם זה אתר או אפליקציה, אז כל עמוד באתר וכל כפתור, ומה מתרחש בדיוק כשלוחצים על כל כפתור. מה קורה כשממלאים את הטופס נכון ומה קורה כשלא. איך זה יתממשק ל-Google Maps או לפייסבוק, מה יהיה כשייכנסו לזה מאייפון, אנדרואיד או נוקיה. איך זה מתחבר לכל אחת מהטכנולוגיות. הבנתם את הרעיון. אם זה משהו יותר מורכב מאתר או אפליקציה – וכאלה הם הרעיונות הגדולים – אז נחשו לבד כמה כיף לאפיין את זה.

אנחנו מניחים שיש לכם ולעובדים שלכם דברים טובים בהרבה לעשות עם הזמן שלכם. לעבוד על הבריף הגדול הבא, למשל. או לגהץ את החליפה שתעלו איתה על הבמה בריביירה בעוד כמה חודשים. או לצפות במרתון 'נשים יוצרות: שירה על וסת' שהקלטתם ביס מקס. כך או כך, אין שום סיבה שתתעסקו בדברים האלה. תשאירו את זה ל-Hooligans, לנו אין שום דבר מעניין לעשות.

קופי עם אוריינטציה דיגיטלית

גם אם יש לכם בצוות קופירייטרים מדהימים שאתם משלמים להם סכומי עתק בני ארבע ספרות, חשוב לזכור שקופי דיגיטלי הוא, במקרים רבים, שונה מהותית מקופי למדיות המסורתיות. הם יכולים להיות רעיונאים חד-פעמיים וכותבים מחוננים, אבל עדיין צריך מדי פעם מישהו שיישב ויכתוב אתר שלם.
גם אם התוכן יגיע מספק חיצוני, מישהו צריך לכתוב לכל עמוד כותרת, כותרת משנה וטקסט רץ, להגות טקסט לכל כפתור ולהחליט מה יהיה כתוב כשהגולש שכח להכניס שם משפחה בטופס או כשעולה הודעת שגיאה.
ומה יראה גולש שנכנס לאתר אחרי שהקמפיין הסתיים? ומה יהיה כתוב במייל שכל גולש יקבל אחרי שנרשם? ומי יוודא שאף מתכנת רוסי לא כתב "לכץ על קונתרול אלט דלית" והקופי לא שם לב? לא שיש לנו משהו נגד רוסים, שני שליש מאיתנו רוסים (אבל השליש הנוסף הוא זה שאחראי על הקופי).

בקיצור, אם הקופירייטרים שלכם נכנסים להתקפי חרדה בכל פעם שהם נתקלים באפיון טקסטואלי לעומק, או אם נמאס לכם לשלם יותר מדי לפרילאנסרים שיביאו רעיונות בזמן שהקופי שלכם תקוע שבועיים על עבודת הנמלים המטרחנת הזאת – תנו לנו לשבור את הראש ולהביא לכם מוצר כתוב ומוגה ברמה הגבוהה ביותר ובשפה שקהל היעד ימות עליה.

עיצוב עם אוריינטציה דיגיטלית

יש הרבה מעצבים טובים. סתם, סתם, אין הרבה מעצבים טובים. אבל אלה שכבר יש – לא כולם יודעים לאפיין עבודה דיגיטלית כמו שצריך. ואם גם אתם קיבלתם פעם מהסטודיו אתר מעוצב בפורמט A4, אז אתם יודעים על מה אנחנו מדברים.
אבל גם אם זה לא קרה, עיצוב דיגיטלי ראוי מורכב בהרבה מעיצוב פרינטים או סקיצות לסטוריבורד – פשוט כי הוא כולל המון משתנים חדשים ופלטפורמות טריות. והשקעה מטורפת בממשק משתמש שיהיה גם מהמם וחדשני, אבל גם פונקציונלי ולא אוונגרדי מדי. או התאמות גודל כדי שכל גולש בכל מסך יקבל אוטומטית את הגודל והאיכות שמתאימים לו.

ויותר מהכל, עיצוב דיגיטלי כולל המון המון המון פרטים. המון כפתורים, המון דפי אינטרנט, המון מסכים לאפליקציה, המון ויז'ואלים לקמפיין – שלרוב המעצבים פשוט אין מספיק זמן להתעמק בהם כראוי, ולרדת ממש לרמת הפיקסל. אז לנו יש, וגם את היכולת והחזון לעצב לכל מסך, החל במחשב, דרך טאבלט ועד לסמארטפון. ויש לנו גם את מרים מושינסקי, אז אתם יכולים להיות בטוחים שזה יהיה כל כך יפה שתרצו לבכות.

פיתוח

שיחה בין איש קריאייטיב למפתח לעולם תסתיים בעצבים של לפחות אחד מהצדדים – אלה חושבים ברעיונות ומדברים על חלומות, אלה חיים שורות קוד ומשוחחים בבינארית. כשהצד השמאלי נאבק בצד הימני של המוח, זה נגמר בבית לוינשטיין.
והבעיות, כמה בעיות. כשמפתח נתקל בבעיה, רוב הסיכויים שלא ישבור את הראש יומיים על למצוא דרך קריאייטיבית לעקוף אותה ולגרום לזה לעבוד בכל זאת – אלא פשוט ירים טלפון, יגיד סורי ויעביר את שברון הראש אליכם.
ומה כשיש פיתוח מורכב שדורש שימוש בטכנולוגיות ספציפיות או אנשי מקצוע חריגים? או כשיש רעיון שדורש עבודה במקביל מול פיתוח ווב, פיתוח למובייל, חוות שרתים, במאי, עורך תוכן ומומחה לצעצועי מין אלחוטיים? וכשאתם מקבלים הצעת מחיר מהספק שמרגישה קצת מנופחת אבל אין לכם באמת מושג בזה, אז אתם חושקים שיניים, משלמים ומקללים?

תנו לנו להוריד מכם את המעמסה הזאת, הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא שתורידו במשקל מהלחץ. אתם יכולים להתפנות לחשוב על הקמפיינים הבאים ואנחנו נעבוד מול כל אחד ואחד מהספקים, נסנכרן בין כולם, נרדה בהם, נגדף אותם ונדאג להעביר לכם מוצר מושלם במסגרת התקציב ולוח הזמנים.

הגשת המוצר הסופי

אחרי שנעביר אותו QA מכל כיוון אפשרי, כולל זה האחורי, ונוודא שהכל נראה, נקרא ועובד כל כך טוב שיש סיכוי שהלקוח יזיל דמעה ויחבק אתכם – רק אז נגיש לכם את המוצר הסופי. יכול מאוד להיות שתרצו לצאת לשתות איתנו מיד אחרי. זה בסדר, חייבו את הלקוח.

ליווי המוצר לאורך הפעילות

'שגר ושכח' זה ללוזרים. מוצרים דיגיטליים דורשים ליווי צמוד מרגע העלייה לאוויר ועד רגע הירידה –
צפייה בדפוסי השימוש של הגולשים, הסקת מסקנות וכיוונונים קלים כדי להשיג תוצאות טובות יותר.
או אפילו ניהול האדמין ופתרון בעיות דחופות שעשויות לצוץ (האתר נפל בגלל טראפיק מטורף, למשל).
גם כשחשבתם שנגמר, Hooligans לעולם לא ינטשו אתכם. אפילו אם תוציאו צו הרחקה.